#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"העושה לחברו מלאכה קלה ע""מ שחברו יעשה עמו לאחר זמן מלאכה קשה (""נכש עמי ואעדור עמך""), האם זו ריבית מן התורה?"	"לדעת הט""ז (והחוו""ד): ריבית מדרבנן.<div>לדעת הלבוש: ריבית קצוצה.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>הט""ז כ' דזהו מה שהתמעט מן התורה ריבית בעבדים, אך רבנן אסרוהו [ול""ד לאונאה, ואכמ""ל].<div>והלבוש (קס, ט) נוקט שזו ריבית מן התורה, דיש כאן נשך ותרבית.</div>"	"ט""ז קסא, א; לבוש קס, ט"		סימן_קס סימן_קסא סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות ריבית_קצוצה_ואבק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופנים מותר לשלם שכר בגלל שזה שכירות ולא הלוואה? (2 אופנים)&nbsp;	"<div>א.
החפץ חוזר בעינו ואין רשות להוציאו בהוצאה.</div><div>ב. המשכיר מקבל על עצמו את הפחת שמחמת
השימוש בחפץ.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>בגמ' (סט:) בסוגיא דרב חמא מוגר זוזי מבוארים ב' החילוקים הנ""ל, וכ' התוס' דכל חילוק בפנ""ע מועיל להתיר. וכן נפסקה הלכה בטושו""ע ריש סימן קעו. [ודלא כרש""י שכ' דכל טעם מועיל לאיסור, ואין להתיר אלא בהצטרפות ב' הטעמים.]<div>והבנת הדבר היא שבמקרים אלו נחשב שהחפץ שייך למשכיר והוא נוטל שכר על השתמשות בשלו, אבל בהלוואה החפץ שייך לשוכר וזה רק שכר על ההמתנה.</div>"	"שו""ע קעו, א-ב"		סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השוכר מעות מחברו שלא ע""מ להוציאם, אלא להיראות בהם עשיר וכדו', האם מותר לו לשלם שכר?"	"מותר.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>מכיון שהם חוזרים בעין שרי אע""פ שאין בהם פחת, וכדעת התוס' דבחד לטיבותא סגי.<br><div>[אבל אסור לו לקבל אחריות אונסים. רמ""א שם]</div>"	"שו""ע קעו, א"		סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשכיר חפץ ולהתנות שאם ירצה השוכר יוכל להחזיר חפץ חדש במקומו?	"אם זהו חפץ שנפחת ע""י שימוש מותר.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>מכיון שיש פחת והמשכיר מקבל על עצמו את הפחת (אם יחזיר את אותו החפץ) מותר ליטול שכר אפ' אם החפץ לא חוזר בעין. כדעת התוס' ודלא כרש""י."	"שו""ע קעו, ב"		סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השוכר מעות שלא ע""מ להוציאם, איזה אחריות מותר לשוכר לקבל על עצמו?"	"רק גנבה ואבדה, אבל אחריות אונסים אסור לשוכר לקבל.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>אם הוא מקבל ע""ע אחריות זה נחשב כמו הלוואה, כי בשכירות אין אחריות אונס על השוכר. [ולא שייך כאן שהמשכיר יקבל זולא כי אין זול במטבעות, וכן לא שייך שיקבל פחתא כי אין פחת במעות.]"	"רמ""א קעו, א"		סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוכר חפץ שאין בו פחת (כמו יהלום), איזה אונסים מותר לו לקבל על עצמו?	"רק גנבה ואבדה ולא אונסים.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>אם מקבל ע""ע אונס הרי זה בכלל ""אגרא ופגרא"" דאסור. ולא מועיל מה שהמשכיר מקבל ע""ע אחריות אם יוזל החפץ, דהא לשיטת התוס' תרווייהו בעינן - זול ופחת. [הגהות אשר""י, ואמנם לשיטת רש""י סגי במה שמקבל ע""ע המשכיר אחריות זול.]"	"ט""ז קעו, א; רמ""א קעו, ג"		סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמשכיר מעות להוצאה, האם זו ריבית מן התורה?	"אם כל האחריות על השוכר - כן.<div>אם אחריות אונסים על המשכיר - לא.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כך מבואר בדברי הריב""ש, שלדעת רש""י שזו ריבית קצוצה מדובר שכל האחריות היתה על השוכר, והתוס' נקטו שהאונס היה על המשכיר ולכן זו רק ריבית דרבנן."	"רמ""א קעו, א"		סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשכיר כלים שאין בהם פחת (כגון יהלום)?	מותר בשני תנאים:<div>א. שאינו יכול להחזיר אחר במקומו.</div><div>ב. שהשוכר לא יקבל אחריות אונסים.</div>	"שו""ע ורמ""א קעו, א; ט""ז שם א"		סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השוכר חפץ שנפחת ע""י השימוש בו, האם מותר לשוכר לקבל על עצמו לשלם חפץ חדש במקרה שיישבר החפץ באונס?"	"רק בתנאי שאם יישבר החפץ ישלם כפי השווי שלו <b>בשעת השבירה.</b><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>בגמ' כתוב שאסור לעשות ""אגרא ופגרא"" - דהיינו לקבל אחריות על שבירה וגם לשלם שכר, אך אם האחריות היא רק לפי המחיר של שעת השבירה מותר. [כך פירש הרמב""ן את הסוגיא. ודלא כהרשב""א.]<div>ובהמשך כתוב שאסור לעשות ""אגרא ופחתא"" - דהיינו לקבל אחריות אונס וגם לשלם את הפחת. וכ' התוס' שצריך המשכיר לקבל גם זול וגם פחת, ודלא כרש""י דבחד מינייהו סגי.</div>"	"שו""ע ורמ""א קעו, ג"		סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שהשכיר מעות שלא ע""מ להוציאן, והוציאן השוכר בהוצאה, האם מותר לו לשלם שכר?"	אסור.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כיון שלווה אותם בפועל, כל מה שהוא נותן זה ריבית.	"ש""ך קעו, א"		סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השואל חפץ מחברו יכול לקבל על עצמו אחריות אונסים, לשלם חפץ חדש?	"מותר.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>בגמ' (עב:) איתא ""אי פגרא לא אגרא"" - שמי שמקבל אחריות אסור לו לשלם שכר, ומכאן שבהשאלה שאין משלמים שכר מותר לקבל אחריות, וכן איתא (עג.) ""אי פחתא לא אגרא"" שמוכח מזה שגם לא צריך לקבל פחת. [וכ""כ בחוו""ד קסא, א]"	ריבית הלכה למעשה יג, יב		ברית_פנחס סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למי שמשכיר חנות לחברו, להלוות לו כסף ולהעלות את דמי השכירות?	"אם הכסף מושקע בחנות עצמה - מותר.<div>אם הכסף מושקע במלאי וכדו' - אסור.&nbsp;</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כך שנינו במשנה (סח:) מפריזין על השדה, והתבאר בברייתא החילוק הנ""ל, וכן נפסק להלכה.<div>ומפורש בדברי הטור שמדובר שהוא מחזיר לו את ההלוואה ואפ""ה מותר להעלות בדמי השכירות.&nbsp;</div>"	"שו""ע קעו, ה"		ברית_פנחס סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתנות במפורש שני מחירים בשכירות בית, אחד למשלם הכל מראש ואחד למשלם לפי כל חודש וחודש?	"מותר.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כך מפורש במשנה (ב""מ סה.) ""מרבין על השכר"".<div>והטעם שמותר להוזיל למשלם מראש הוא משום שהשוכר קונה את הבית מיד ואין כאן המתנת זמן [רבנו יונה ב""ב פו.]. והטעם שמותר לייקר למשלם לאחר זמן הוא משום שזה הזמן הראוי באמת לשלם, כי אין שכירות משתלמת אלא לבסוף ונמצא שאין כאן הלוואה כלל. [גמ' ב""מ שם]</div>"	"שו""ע קעו, ו"		ברית_פנחס סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שהשכיר בית לחברו בסכום מסויים מראש, ולאחר שהתחיל השוכר לגור בבית מציע לו לפרוס את התשלום לזמן ארוך יותר בתוספת תשלום, מה הדין?	"אסור.<div>[ספק אם זו ריבית מן התורה]</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>מכיון שכבר התחיל לגור והתחייב לשלם, אם הוא מאריך לו את הזמן הרי זה ריבית. תלמידי הרשב""א.<div>והב""י מסתפק אם זו ריבית דרבנן משום שזה בדרך שכירות או שזו ריבית מן התורה כי הארכת הזמן היא כהלוואה.</div>"	"רמ""א קעו, ו"		ברית_פנחס סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשכור פועל ולשלם לו מראש בזול?	"רק אם הפועל מתחיל לעבוד מיד.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כך מבואר בגמ' בב""ב (פז.) שמעיקר הדין מותר להוזיל בשכירות פועל [משום שנחשב שקנה אותו מעכשיו - ראשונים], אך משום שזה נראה כריבית לכן צריך שיתחיל לעבוד מיד."	"שו""ע קעו, ח"		סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשכור צימר או חדר במלון ולשלם זמן רב מראש בזול?	"מותר.<div>ובתנאי שהחדר קיים וראוי למגורים.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כך איתא במשנה (ב""מ סה.), ואמנם דעת הרשב""א מבעלי התוספות שההיתר הוא רק אם מתחיל לגור בבית מיד, כדאיתא בב""ב (פז.) לגבי שכירות פועל. אך להלכה נפסק כדעת הרשב""א (בן אדרת) שבית חלוק מפועל מפני שפועל יכול לחזור בו, ולכן בבית אין צריך לדור מיד.<div>והנה רעק""א מחדש שכל ההיתר הוא רק אם יכול להיכנס מיד לבית, כגון שהבית פנוי, אך להלכה מותר אם הבית ראוי למגורים. אמנם אם הבית אינו ראוי למגורים כגון שהוא דורש שיפוץ וכדו', יש להחמיר.</div>"	"ט""ז קעו, ז; נקודות הכסף שם; רעק""א שם"		סימן_קעו ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשכירות דירה, האם מותר להציע שני מחירים - כאשר המחיר הגבוה למשלם בסוף תקופת השכירות הוא יותר מהמחיר המקובל בשוק?	"מותר.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>טעם ההיתר להציע מחיר גבוה למשלם בסוף תקופת השכירות הוא משום שאין כאן הלוואה כלל (ריטב""א, חוו""ד), ודלא כמו שהבין המחנ""א שההיתר הוא בגלל שזה המחיר האמיתי."	ריבית הלכה למעשה יד, ד		טרשא ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלם מראש בזול לפועל שעובד בקבלנות, אם הוא אינו מתחיל לעבוד מיד?	מותר.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כך פסקו החלקת יעקב ושבט הלוי, שבקבלן דינו כשכירות דירה שאין צריך להתחיל לעבוד מיד.	ריבית הלכה למעשה יד, יז		טרשא ריבית ריבית_בשכירות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפועל&nbsp;להציע&nbsp;שני מחירים, מחיר זול למשלם בתחילת העבודה ומחיר יקר למשלם בסוף העבודה?	מותר.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>מאותו הטעם שמותר להציע שני מחירים בשכירות דירה, אלא שצריך להקפיד שאם הוא משלם בזול בתחילה אז הפועל צריך להתחיל לעבוד.	"שו""ע קעו, ו"		טרשא ריבית ריבית_בשכירות
